אנחנו עכשיו בתקופה של שיפוץ קטן בבית
כחלק מהשיגעונות שלי כמעצבת פנים
החלטתי להדביק טפט בשירותי אורחים.
קניתי גליל, תאמתי עם מדביק הטפטים וחיכיתי בקוצר רוח לראות איך יצא.
הגיע סרגיי מדביק הטפטים,
הגיע עם סולם ועגלה עם המון חומרים
נכנס לבדוק את הקיר.
וכך במבטא רוסי כבד הוא אמר:
"גברת, את רואה פה, איפה מנורה
קיר זה לא טוב, לא ישר,
אני מדביק טפט יצא עקום.
צריך סדרי קיר, אבוא אחר כך להדביק.
ככה לא טוב, מה זה קיר זה"
נבהלתי, אמרתי לסרגיי אין בעיה אסדר את הקיר.
קראתי לגילי הצבע.
גילי התימני הנחמד ומלא מרץ וחיוניות
אמר לי בהדגשה על ח' וע' קלים
"אין בעיה אגיע ואסדר".
הגיע סידר את הקיר,
סיפר לי סיפורים מרתקים על עברו על ההוו (ההווה שלו, ) ועל עתידו.
והלך.
הגיע שוב סרגיי, נכנס, בדק ואישר
"עכשיו קיר טוב. יופי".
נשמתי לרווחה, קצת פחדתי מסרגיי.
הדביק. יצא מושלם.
אח"כ הייתי צריכה להזמין את האינסטלטור
שיסדר את הברז.
קראתי לעמוס האינסטלטור, הוא עיראקי.
איש נחמד בסביבות גיל 65 עם רעמת שיער מרהיבה.
כל פעם האיש היקר שלי מסתכל על רעמת השיער של עמוס ומתקנא.
פייר גם אני.
איש מקצוען שמספר סיפורים על אשתו והילדים,
על מצב הדירה שלו, על מצב המדינה ועל כל מצב שיש מצב.
סידר את הברז.
אחרי עמוס הגיע אחמד הנגר להתקין את המדף עליו עומד הכיור.
הוא היחיד שלא סיפר לי סיפורים.
בלי מבטא, בלי הרבה דיבורים, הגיע התקין את המדף והלך.
אחרי כל הבלאגן הגיע סוף סוף שרה העוזרת
שהיא בכלל מאריאתריה (לא נראה לי שנולדה בשם שרה).
מדברת חצי אנגלית, חצי עברית, חצי אריאתרית,
דבוקה לנייד עם אוזנייה מהרגע שהיא מגיעה עד הרגע שהיא הולכת
מדברת בכל רם, צוחקת בקול רם באריאתרית כמובן,
אלוהים יודע עם מי היא מדברת כל כך הרבה שעות,
מידי פעם מנקה את הבית.
נכנסה לנקות את השירותים
נעמדה מול הקיר, הסתכלה, בדקה, ואמרה תוך מישוש בלתי פוסק של הקיר:
"ווט דיס און הקיר? אי נבר ראיתי דיס, יפה יפה.
אני לנקות דיס?
אל תגידו שמשעמם במדינה שלנו
קיבוץ גלויות אחד שלם…!!
ככה גם הכנאפה שלי
מין קיבוץ גלויות כזה
אוסף של רכיבים מרחבי תבל
הכנאפה מקורה מהמטבח הערבי,
אטריות הכנאפה בכלל מקורן בטורקיה,
גבינת הריקוטה היא איטלקית אסלית
הפיסטוק הגיע מהמזרח (לידיעה – שתי המדינות שמגדלות היום פיסטוק הכי הרבה הן איראן וארה"ב.)
ומי הורדים נחת אצלנו מפרס.
את המתכון לכנאפה קיבלתי מחברה לפני שנים
ויש לו שני יתרונות גדולים:
-הכנה מהירה (10 דקות עבודה. בחיי.)
-הטעם, אוי הטעם.. נפלא.
חג עצמאות שמח..!!!
החומרים:
300 גרם איטריות קדאיף
100 גרם חמאה מומסת
500 גרם גבינת ריקוטה
2 כפות אבקת סוכר
לסירופ:
250 מ"ל מים
1 כוס סוכר
מי ורדים
לקישוט:
חופן פיסטוקים
ההכנה:
-מחממים תנור ל-170 מעלות.
-מערבבים את איטריות הקדאיף עם החמאה המומסת.
-מחלקים את כמות האיטריות לשניים, חצי מניחים בתבנית מתאימה לתנור ואת החצי השני שומרים בצד.
-מערבבים את גבינת הריקוטה עם 2 כפות אבקת סוכר (מי שלא אוהב כנאפה קצת מתוקה יכול לוותר על אבקת הסוכר) ומורחים על איטריות הקדאיף שבתבנית.
-מפזרים מעל הגבינה את החצי השני של השערות, מפזרים את הפיסטוקים ומכניסים לתנור ל15-20 דקות עד הזהבה קלה.
-בינתיים מכינים את הסירופ: בסיר קטן מחממים את כל חומרי הסירופ עד שהסוכר נמס. (מי שאוהב יכול להוסיף לסירופ כמה טיפות לימון)
-כשהכנאפה מוכנה מוזגים מעליה את הסירופ.
מצרכים
- 300 גרם איטריות קדאיף
- 100 גרם חמאה מומסת
- 500 גרם גבינת ריקוטה
- 2 כפות אבקת סוכר
- 250 מ"ל מים
- 1 כוס סוכר
- מי ורדים
- חופן פיסטוקים
הוראות הכנה
-מחממים תנור ל-170 מעלות.
-מערבבים את איטריות הקדאיף עם החמאה המומסת.
-מחלקים את כמות האיטריות לשניים, חצי מניחים בתבנית מתאימה לתנור ואת החצי השני שומרים בצד.
-מערבבים את גבינת הריקוטה עם 2 כפות אבקת סוכר (מי שלא אוהב כנאפה קצת מתוקה יכול לוותר על אבקת הסוכר) ומורחים על איטריות הקדאיף שבתבנית.
-מפזרים מעל הגבינה את החצי השני של השערות, מפזרים את הפיסטוקים ומכניסים לתנור ל15-20 דקות עד הזהבה קלה.
-בינתיים מכינים את הסירופ: בסיר קטן מחממים את כל חומרי הסירופ עד שהסוכר נמס. (מי שאוהב יכול להוסיף לסירופ כמה טיפות לימון)
-כשהכנאפה מוכנה מוזגים מעליה את הסירופ.