עוגת שוקולד בכוס

על ידי בנעלי בית

יום שבת

סוף סוף שבת שאפשר לנוח

לא לבשל

לא לסדר

לא ארגן

לא לקפל כביסה

לא לרחוץ כלים.

פשוט שקט ושלווה.

אכלנו בצהריים שאריות של שישי

מחר מתחיל שבוע חדש, נבשל אוכל טרי, היום חופש.

שעת אחה"צ, הבית שקט.

הילדים יצאו לעיסוקיהם.

האיש שלי בחדרו, קורא, כותב, עובד,

לא חשוב מה הוא עושה העיקר שהוא בשלו ואני בשלי.

בחוץ שקט, רק ציוץ ציפורים נשמע ורחש העלים על העצים מפר את הדממה.

ואני בחדר השינה שלי , במיטה, עם ספר ביד, מאושרת עד הגג מהשקט שפתאום נפל על הבית.

עם מכנסי פיג'מה וחולצת טריקו שמטסית אני מתכרבלת תחת השמיכה ונהנת

מהשקט, מהחופש ובעיקר מהספר.

ואז זה מגיע

הטלפון מצלצל, האיש שלי עונה, הוא בחדר שלו, אני אפילו לא חשבתי להרים את השפורפרת, חופש או לא חופש.

מתחת השמיכה בין משפט למשפט בספר אני קולטת את האיש שלי מצחקק

ואומר "בוודאי איזו שאלה"..

מתחילה להרגיש שהחופש הולך ומתרחק.

המרכזן צועד לכיוון חדר השינה ומפיל את הפצצה

"הם בתל אביב רוצים לבוא להגיד שלום" הוא מדווח לי בשאננות ובצהלה.

"מה????? למה???." אני שואלת

"אין כלום בבית, מה נגיש להם?" אני ממשיכה בייאוש.

"נו יש ענבים ו…" מרגיע המארח

"ו…?"אני חצי שואלת, חצי עונה " וזהו, זה מה יש" מסכמת את העניין.

"לא תוכלי לעשות איזה קינוח מהיר?" הוא שואל ברוב חוצפתו.

אני אפילו לא עונה

אני מסתכלת עליו, על המיטה, על הספר, על הציפורים החופשיות שבחוץ, על השקט שהופר לי ובעיקר מתעצבנת שהוציאו אותי מהמיטה החמימה שלי.

נכנסת למטבח, נעמדת במרכז המטבח, מסתכלת מסביב, עומדת לא זזה, בוהה

"מה? שואל האיש לי

"מה מה?" אני שואלת

"מה תכיני?" פתאום מתעניין בכיבוד

"אחשוב על משהו" אני עונה

פותחת את המקרר, את המגירות, את הארונות אולי מאיזה מקום יבוא רעיון… ואז זה הגיע, הברקה של הרגע, הכי מהיר להכין עוגת שוקולד אישית בכוס במיקרו.

מאושרת מעצמי מתחילה לערבב את החומרים, מוזגת לכוסות ומכניסה את הכוסות למיקרו.

ואז

הטלפון שוב מצלצל.. רק לא עוד אורחים אני מתפללת.

מצביעה על הטלפון ורומזת לאיש שלי לענות, הוא עונה

"אין בעיה, לא נורא, פעם אחרת" שומעת אותו אומר

מסתכלת עליו בעיניים רושפות והוא בקול חלש ושקט אומר

"הם תקועים בפקק נוראי והחליטו שכבר מאוחר וחותכים הביתה"

אתם לא רוצים לדעת איזו קללה נשמעה במטבח באותו רגע, אבל בדיוק אז המיקרו השמיע את צפצוף הסיום.

לקחתי כוס עוגת שוקולד רצתי בחזרה למיטה, התכסיתי בשמיכה, לקחתי בחזרה את הספר והתענגתי על כוס השוקולד.

מסתבר שיש אוכל מנחם.

המצרכים:

הערה: הכמויות הן לשני ספלים (מאגים) או ל-4 כוסות קטנות שמתאימים למיקרו.

30 גרם חמאה מומסת או 5 כפות שמן

1 ביצה

4 כפות סוכר

6 כפות קמח

1 כף חלב או שמנת מתוקה או מים

1 כפית סוכר וניל

3 כפות אבקת קקאו

1/2 כפית אבקת אפיה

2 כפות שוקולד צ'יפס (כפתורי שוקולד)

2 כפיות שטוחות של ממרח נוטלה (או כל ממרח שוקולד אחר) לכל ספל – ממש לא חובה.

ההכנה:

עוגת שוקולד בכוס

יום שבת סוף סוף שבת שאפשר לנוח לא לבשל לא לסדר לא ארגן לא לקפל כביסה לא לרחוץ כלים. פשוט שקט ושלווה.… הדפס מתכון

מצרכים

  • 30 גרם חמאה מומסת או 5 כפות שמן
  • 1 ביצה
  • 4 כפות סוכר
  • 6 כפות קמח
  • 1 כף חלב או שמנת מתוקה או מים
  • 1 כפית סוכר וניל
  • 3 כפות אבקת קקאו
  • 1/2 כפית אבקת אפיה
  • 2 כפות שוקולד צ'יפס (כפתורי שוקולד)
  • 2 כפיות שטוחות של ממרח נוטלה (או כל ממרח שוקולד אחר) לכל ספל – ממש לא חובה.

הוראות הכנה

-מערבבים את כל החומרים למעט השוקולד צי'פס וממרח הנוטלה.

-מוסיפים לתערובת את השוקולד צ'יפס ומערבבים.

-שמים בתחתית כל ספל כפית שטוחה של נוטלה (אם משתמשים בכוסות קטנות, שימו חצי כפית בכל תחתית).

-חלקו את תערובת השוקולד לספלים (לא עד הסוף), הכניסו למיקרו לדקה וחצי-שתיים בערך (תלוי בסוג המיקרו).

-העוגה בכוס מוכנה כאשר קיסם שננעץ בה יוצא עם מעט פירורים עליו.

 

 

 

 

אולי תאהבו גם את זה

השאר תגובה

לידיעתך, אתר זה משתמש בעוגיות אשר קרא עוד