באחת העצירות שלנו בטיול בחו"ל חיפשנו מלון לשנת הלילה.
עצרנו בעיירה קטנה וחמודה השוכנת לאורך הנהר,
בחיפושים אחרי מלון, נכנסתי לאחד המלונות לשאול האם יש חדר פנוי.
היה להם, מה זאת אומרת היה, היו המון חדרים.
זו לא תקופת התיירות ולכן אין הרבה תיירים, הסבירו לי באנגלית רצוצה בעלי המקום.
החלטתנו להשתכן במלון.
מלון חביב, משפחתי כזה. האבא הוא השף המבשל הטבח, האמא מנהלת, הבן אחראי על הניירת ונראה לי הדודה מגישה את האוכל. אפילו הנכדה התרוצצה בין כולם. נחמד.
הבניין ישן, הרהיטים ישנים, המנורות וכל העיצוב הוא משנות ה60-70, שום דבר לא השתנה, מן מלון מיושן כזה אבל נקי.
שאלתי האם אפשר לראות את החדר. בשמחה הם ענו. עליתי לקומה 3 עם הדודה שבקושי מדברת אנגלית. החדר היה נחמד, מסודר והכי חשוב נקי.
ירדתי בחזרה ושאלתי האם אין חדר בקומה נמוכה יותר? אמרו שזה החדר הכי גדול והכי טוב. נו לא נתווכח עם הגויים. אז איך נעלה את המזוודות אני שואלת וחושבת על האיש שלי מעמיס על גבו את המזוודות את התיקים הקטנים את השקיות ומטפס למעלה…
זו לא בעיה יש לנו מישהו שיעזור לכם.
"למה אתם לא מתקינים מעלית"? אני שואלת, אי אפשר הם עונים, הבית ישן ולא מאפשר זאת.
עלינו לחדר חיכינו למזוודות, אחרי 10 דקות הגיע בחור צעיר עם תיק אחד מתנשף ומתנשף קצת מזיע בקושי נושם. מתי העלה מזוודה בפעם האחרונה אני לא יודעת, חשבתי לנפנף לו עם איזו מניפה או לפחות לתת לו כוס מים. אבל הוא בנחישות ירד שוב למטה להביא את המזוודה השנייה. שמענו אותו בקושי עולה את המדרגות האחרונות, כמעט זחל לחדר והמזוודה על הגב. אבל הגיע, בקושי, אבל הגיע.
התמקמנו בחדר. השף, האבא, הסבא, איך שתרצו לקרוא לו ביקש שנגיע מוקדם לארוחת ערב, בכל זאת רק אנחנו ועוד זוג מתאכסנים במלון לא רוצה לעבוד עד מאוחר. וכך עשינו. הגענו לחדר אוכל שהוא בעצם חלק מהמטבח והזמנו רק מרק. החלטנו שמספיק לנו מנה אחת של מרק לכל אחד שיחמם אותנו.
וזו הייתה בחירה מצוינת.
המרק היה נפלא, עשיר סמיך עם המון ירקות טעים טעים. מן מרק ביתי כזה שמחמם את הלב והנשמה.
למחרת, בארוחת הבוקר, חשבנו האיש שלי ואני, ממה הם מתפרנסים כל החורף, איך הם מעסיקים את עצמם, הרי הם סיפרו שעד חודש מאי אין הרבה תיירים, אין תנועה של מבקרים, די שקט בחודשים הללו. גם הסתכלנו סביב הכל מיושן, המקום לא עבר שיפוץ מזמן, ואפילו הם נראו כאלה אנשים פשוטים. כבר ממש התחלנו לרחם על המשפחה הנחמדה הזו.
ארזנו את מטלטלינו (הפעם האיש שלי אמר שהוא מוריד את התיקים, רחמנות על הבחור הצעיר…), נפרדנו לשלום מהאמא ומהבן ויצאנו החוצה לעבר הרכב שלנו, עוד אנחנו יוצאים והשף, האבא הגיע למלון ויצא מהרכב שלו.
באותו רגע נעמד האיש שלי, לא זז, פיו פתוח בהפתעה גמורה. לא הבנתי מה קורה. אני מסמנת לאיש שלי עם העיניים "מה"? והוא מניד עם הראש לכיוון האבא. מסתכלת על האבא לא מבינה מה האיש שלי רוצה ממנו.
מסתכלת חזרה לאישי היקר במבט שואל והוא אומר ככה בשקט "האוטו שלו". אני מסתכלת על האוטו של הטבח. "צבע יפה" אני אומרת.
"עזבי את הצבע" הוא אומר "האוטו זה מרצדס".
אכן מרצדס שחורה יפה "נו אז?" אני שואלת (אף פעם לא הבנתי איך הגברים מתלהבים מרכבים)
"את לא מבינה זו לא סתם מרצדס, זו ה-מרצדס מהסדרה הכי הכי יקרה שיש" מסביר לי בקנאה האיש שלי.
כנראה שבכל זאת המשפחה חיה טוב.
כן טוב לא טוב,
הכי חשוב אין כמו מרק עשיר וטעים ביום חורף קר כמו המרק הזה. (וכנראה עדיף עם מרצדס שחורה ליד הבית….)
החומרים:
1 בצל חתוך לקוביות
3/4 כוס עדשים ירוקים
3/4 כוס עדשים כתומים
1 בטטה גדולה או 2 בינוניות חתוכים לקוביות
2 גזרים חתוכים לקוביות
3 תפוחי אדמה בינוניים חתוכים לקוביות
קופסה עלי תרד טריים קצוצים גס
מלח, פלפל,
כף כמון
כף כורכום
אבקת מרק לפי הטעם/ מלח
מתחילים:
משרים את שני סוגי העדשים במים לשעה לפחות.
מטגנים במעט שמן את הבצל עד שקיפות.
מוסיפים את הגזר הבטטה ותפוח האדמה ומערבבים קלות תוך כדי טיגון קל.
מוסיפים את העדשים הירוקים והכתומים ואת עלי התרד מערבבים ומטגנים את כל הצבעוניות הזו כמה דקות.
ממלאים את הסיר מים שיכסו את כל הירקות לפחות 5 ס"מ מעליהם ומביאים לרתיחה.
מוסיפים את הכמון, הכורכום, מלח פלפל ואבקת מרק/מלח, טועמים, מתקנים תיבול במידת הצורך. מביאים לרתיחה ומנמיכים אש.
וככה על אש נמוכה מבשלים לפחות שעה. מערבבים מידי פעם.
כשהמרק מוכן מוזגים לצלוחיות ומי שאוהב מרק חמצמץ יכול לסחוט כמה טיפות לימון לצלחת, תענוג!!!
מצרכים
- 1 בצל חתוך לקוביות
- 3/4 כוס עדשים ירוקים
- 3/4 כוס עדשים כתומים
- 1 בטטה גדולה או 2 בינוניות חתוכים לקוביות
- 2 גזרים חתוכים לקוביות
- 3 תפוחי אדמה בינוניים חתוכים לקוביות
- קופסה עלי תרד טריים קצוצים גס
- מלח, פלפל,
- כף כמון
- כף כורכום
- אבקת מרק לפי הטעם/ מלח
הוראות הכנה
משרים את שני סוגי העדשים במים לשעה לפחות.
מטגנים במעט שמן את הבצל עד שקיפות.
מוסיפים את הגזר הבטטה ותפוח האדמה ומערבבים קלות תוך כדי טיגון קל.
מוסיפים את העדשים הירוקים והכתומים ואת עלי התרד מערבבים ומטגנים את כל הצבעוניות הזו כמה דקות.
ממלאים את הסיר מים שיכסו את כל הירקות לפחות 5 ס"מ מעליהם ומביאים לרתיחה.
מוסיפים את הכמון, הכורכום, מלח פלפל ואבקת מרק/מלח, טועמים, מתקנים תיבול במידת הצורך. מביאים לרתיחה ומנמיכים אש.
וככה על אש נמוכה מבשלים לפחות שעה. מערבבים מידי פעם.
כשהמרק מוכן מוזגים לצלוחיות ומי שאוהב מרק חמצמץ יכול לסחוט כמה טיפות לימון לצלחת, תענוג!!!