בילדותי, בנעורי, בבגרותי ובכלל
קראפלך היה נושא חשוב מאוד אצלינו בבית.
אהבנו מאוד את הקראפלך של אמא שלי
הוא היה טעים, נימוח, יפיפה והשתלב נפלא עם מרק העוף הגאוני שלה.
הבעיה הגדולה הייתה
שהוא הגיח פעם בשנה
או ליתר דיוק פעמיים בשנה, בראש השנה וביום כיפור.
כמה שביקשנו
כמה שהתחננו
כמה שדרשנו
שתעשה לנו קראפלך לא רק בראש השנה
לא עזר,
"קראפלך אני עושה רק בראש השנה וקניידלך בפסח", ככה היא ענתה.
ולנו לא נותר אלה לקבל את גזר הדין.
מאז שהייתי קטנה אני זוכרת את טקס הכנת הקראפלך.
כל הבית עמד דום לכבוד ההכנה של הקטנים הנפלאים האלה.
שלושה ימים בערך לפני ראש השנה כשהשמש התחילה להאיר את היום
אמא הייתה משלחת אותנו מהר לגנים ולבתי הספר,
אבא כבר מזמן יצא לעבודה
ואז הייתה ממהרת לחנות המכולת לקנות את המצרכים הדרושים.
חוזרת הביתה ומתחילה בסידור וארגון המטבח
כי הרי להכנה צריך הרבה מקום.
אחרי שהמטבח והמצרכים היו מאורגנים
נשמעה צעקה גדולה ברחבי השכונה
"חנה, חנה את באה?" אמא הייתה שואגת מחלון המטבח לבית ממולנו שם גרה חנה השכנה.
אבל קודם כמה מילים על חנה,
בעצם קראנו לה חנה הג'ינג'ית כי צבע שערה היה אדמוני ולא כי נולדה כך אלה זו היתה תוצאה של ישיבה במספרה לקבלת הצבע המיוחד הזה.
היא הייתה שכנה שלנו בבית ממול וחברה טובה של אמא שלי,
אני נולדתי לחברות הזו שהתקיימה עד שאמא שלי נפטרה.
הן היו מבשלות יחד, שותות קפה אחת אצל השנייה, הולכות לקניות יחד, מרכלות ביחד ו… מכינות קראפלך ביחד.
שנים על גבי שנים זה היה טקס קבוע של השתיים – הכנת הקראפלך.
חנה הייתה מגיע אלינו הביתה, תמיד אלינו, והן היו מתחילות בהכנת הבצק,
אחרי שהבצק היה מוכן הן היו מניחות אותו בצד שינוח קצת ויושבות לשתות קפה במרפסת ביתנו, משקיפות על העוברים ושבים ומרכלות על כל העוברים ושבים.
ואז היו מתחילות במלאכה: לשות, מרדדות, קורצות עיגולים, ממלאות, סוגרות ומבשלות במים. שעות הן היו עומדות במטבח של אמא
ויוצרות ערמות ערמות של קראפלך.
בסיום ההכנה הן היו מחלקות את הכמות לשתיים, חצי השאירו לראש השנה וחצי סודרו בקופסאות ונכנסו למקפיא לשמירה ליום כיפור.
אנחנו הילדים כל כך אהבנו את הקראפלך האלה שלא יכולנו להתאפק והיינו מתגנבים למקרר לקופסת הקראפלך, גונבים אחד, דוחפים אותו לפה בשלמותו ובורחים לחדר שאמא לא תראה. שם בחדר היינו מתענגים על הביס הנפלא הזה.
ואם אמא הייתה תופסת אותנו… אוי ואבוי איזו מנה קיבלנו על הראש.
מאז שאמא נפטרה, וזה היה לפני הרבה שנים, אין יותר קראפלך.
אין מי שיעשה.
חנה אמרה לי פעם שהיא לא מסוגלת להכין יותר קראפלך, קשה לה בלי אמא, הטעם לא אותו טעם.
והיא צדקה,
גם כשאני מכינה מידי פעם קראפלך הטעם הוא לא אותו טעם כמו של אמא.
לנו נשאר רק הזיכרון.
החומרים לבצק:
11/2 כוסות קמח
1 ביצה
1/2-3/4 כוס מים
1 כף שמן
כפית מלח
למילוי:
300 גרם בשר טחון (מה שאוהבים)
1 בצל קצוץ
מלח ופלפל
ההכנה:
-מתחילים בהכנת הבצק: מערבבים את כל חומרי הבצק ולשים עד קבלת בצק אחיד ונעים. מוסיפים מים או קמח במידת הצורך.
-מכסים את הבצק ונותנים לו לנוח כחצי שעה.
-בינתיים מטגנים את הבצל הקצוץ במעט שמן עד הזהבה קלה, מוסיפים את הבשר הטחון והתבלינים ובעזרת מזלג מפוררים אותו לפירורים, מערבבים עם הבצל עד שהוא משנה את צבעו. מקררים.
-מקמחים משטח עבודה ומרדדים חצי מכמות הבצק לעובי של חצי ס"מ.
-קורצים עיגולים בעזרת כוס או רינג מניחים במרכז העיגול מתערובת הבשר וסוגרים לצורת סהרון. תופסים את שתי הקצוות ומחברים אותן יחד למעין פרח. מניחים בצד.
-מרתיחים סיר מלא מים, מוסיפים למים כפית מלח וכשהמים רתחו מחליקים בעדינות את הקראפלך למים. כשהם מתחילים לצוף נותנים להם לשחות במים עוד 2-3 דקות ובעזרת כף מחוררת מוציאים אותם לכלי. כך עובדים בכמה נגלות.
-מאחסנים בקופסא או מקפיאים חלק ליום כיפור.
מצרכים
- 11/2 כוסות קמח
- 1 ביצה
- 1/2-3/4 כוס מים
- 1 כף שמן
- כפית מלח
- 300 גרם בשר טחון (מה שאוהבים)
- 1 בצל קצוץ
- מלח ופלפל
הוראות הכנה
-מתחילים בהכנת הבצק: מערבבים את כל חומרי הבצק ולשים עד קבלת בצק אחיד ונעים. מוסיפים מים או קמח במידת הצורך.
-מכסים את הבצק ונותנים לו לנוח כחצי שעה.
-בינתיים מטגנים את הבצל הקצוץ במעט שמן עד הזהבה קלה, מוסיפים את הבשר הטחון והתבלינים ובעזרת מזלג מפוררים אותו לפירורים, מערבבים עם הבצל עד שהוא משנה את צבעו. מקררים.
-מקמחים משטח עבודה ומרדדים חצי מכמות הבצק לעובי של חצי ס"מ.
-קורצים עיגולים בעזרת כוס או רינג מניחים במרכז העיגול מתערובת הבשר וסוגרים לצורת סהרון. תופסים את שתי הקצוות ומחברים אותן יחד למעין פרח. מניחים בצד.
-מרתיחים סיר מלא מים, מוסיפים למים כפית מלח וכשהמים רתחו מחליקים בעדינות את הקראפלך למים. כשהם מתחילים לצוף נותנים להם לשחות במים עוד 2-3 דקות ובעזרת כף מחוררת מוציאים אותם לכלי. כך עובדים בכמה נגלות.
-מאחסנים בקופסא או מקפיאים חלק ליום כיפור.